בזוגיות, אל תחכו שהוא ישתנה: איך לקחת אחריות ולהניע שינוי בקשר?

מחכים שהוא ייזום, יבין לבד או ישתנה? אפשר ללמוד כלים שיעזרו לכם להשפיע על הזוגיות, בלי לוותר על עצמכם

כמה פעמים מצאת את עצמך חושבת: אם רק הוא היה יוזם יותר, אם רק הוא היה מקשיב לי, אם רק הוא היה מבין מה אני צריכה בלי שאצטרך להסביר שוב ושוב, הזוגיות שלנו הייתה נראית אחרת.

ואולי אתה אומר לעצמך: אם היא הייתה מפסיקה לבקר, אם היא הייתה נותנת לי קצת מרחב, אם היא הייתה מדברת אליי אחרת, היה לנו הרבה יותר טוב.

כך זוגות רבים מוצאים את עצמם ממתינים.

כל אחד מחכה שהאחר יעשה את הצעד הראשון, ישנה את ההתנהגות שלו או יבין סוף סוף מה צריך לקרות.

בינתיים, אותן מריבות חוזרות, המרחק גדל, והקשר שהיה אמור להיות מקום של קרבה הופך למקום של תסכול.

אבל מה אם הדרך לשינוי בזוגיות אינה מתחילה בהמתנה לכך שבן הזוג ישתנה, אלא בלמידה כיצד לפעול אחרת בתוך הקשר?

אין פירוש הדבר שאתם אחראים להתנהגות של בן הזוג, או שאתם צריכים להתאמץ לבד כדי להציל את הזוגיות. קשר בריא דורש שני אנשים שמוכנים לקחת אחריות.

אבל אתם יכולים ללמוד לזהות את הדפוסים שנוצרו ביניכם, לשנות את הדרך שבה אתם מגיבים וליצור הזדמנות לתקשורת אחרת.

למה אנחנו מחכים שבן הזוג ישתנה?

כשמשהו כואב לנו בזוגיות, טבעי שנרצה שהאדם הקרוב אלינו יפסיק לעשות את הדבר שפוגע בנו.

אם הוא מתרחק, אנחנו רוצים שיתקרב.

אם היא מבקרת, אנחנו רוצים שתפסיק.

אם הוא אינו יוזם, אנחנו רוצים שיתחיל.

אם היא אינה משתפת, אנחנו רוצים שתיפתח.

הציפיות האלה מובנות. אנחנו רוצים להרגיש אהובים, רצויים ומוערכים.

אבל לפעמים, בלי לשים לב, אנחנו מתמקדים כל כך במה שבן הזוג צריך לעשות, עד שאנחנו מפסיקים לבדוק מה אנחנו יכולים לשנות בהתנהלות שלנו.

אנחנו חוזרים על אותה תלונה, באותו טון, באותו זמן ובאותה דרך. אנחנו מקווים שהפעם הוא יבין, שהפעם היא תתרגש, שהפעם משהו ישתנה.

המעגל הזוגי שמחזיר אותנו לאותה מריבה

דמיינו אישה שמרגישה שבן הזוג שלה אינו משתף אותה מספיק.

היא מבקשת לדבר, הוא עונה בקצרה. היא מרגישה שהוא מתרחק, ולכן לוחצת יותר ומנסה להוציא ממנו תשובות. הוא מרגיש שמבקרים אותו או שאינו מקבל מרחב, ולכן נסגר עוד יותר.

ככל שהוא נסגר, היא לוחצת. ככל שהיא לוחצת, הוא נסגר.

בסופו של דבר, כל אחד מהם משוכנע שהאחר הוא הבעיה.

היא אומרת לעצמה: הוא לא מוכן לדבר איתי.

הוא אומר לעצמו: אי אפשר לדבר איתה בלי שזה יהפוך לוויכוח.

שניהם סובלים, ושניהם מחכים שהאחר ישתנה.

כדי לשבור את המעגל, לא מספיק להסביר שוב מי צודק. צריך לזהות את הרצף שנוצר ולבדוק היכן אפשר להגיב אחרת.

אולי אפשר לבחור זמן רגוע לשיחה במקום לפתוח אותה באמצע מתח. אולי אפשר לבטא את הצורך בקרבה בלי האשמה. אולי בן הזוג יכול לבקש זמן להירגע, ובמקביל להתחייב לחזור לשיחה בשעה מוסכמת.

השינוי אינו בכך שאחד מוותר על הצורך שלו. השינוי הוא בכך ששניהם לומדים דרך אחרת לתת לצרכים האלה מקום.

לפעמים, כשאנחנו משנים את החלק שלנו במעגל הזוגי, אנחנו יוצרים אפשרות לתגובה חדשה גם אצל בן הזוג.

המפתח הראשון: להפסיק לנסות לגרום לו להבין, ולהתחיל להסביר מה אתם צריכים

יש הבדל גדול בין תלונה לבין בקשה ברורה.

“אתה אף פעם לא מתייחס אליי.”

“את לא רואה אותי.”

“לא אכפת לך מה אני מרגיש.”

המשפטים האלה מבטאים כאב, אבל הם גם עלולים לגרום לצד השני להרגיש מותקף.

אפשר לנסות דרך אחרת.

במקום לומר: “אתה אף פעם לא יוזם שום דבר”, אפשר לומר:

“אני מתגעגעת לכך שנעשה דברים יחד. חשוב לי להרגיש שגם אתה רוצה לבלות איתי. אשמח שנבחר יחד ערב אחד בשבוע ונחליט מה נעשה בו.”

במקום לומר: “את כל הזמן מבקרת אותי”, אפשר לומר:

“כשאני שומע בעיקר מה לא עשיתי נכון, אני נסגר ומתקשה להקשיב. חשוב לי שנוכל לדבר גם על מה שמפריע לך, אבל בדרך שתאפשר לשנינו להרגיש שמקשיבים לנו.”

שימו לב: אינכם מוותרים על מה שחשוב לכם. אתם מנסים לבטא אותו בצורה שהאחר יוכל להבין.

המפתח השני: להפסיק לצפות שבן הזוג יקרא את המחשבות שלנו

אחד המקורות הנפוצים לאכזבה בזוגיות הוא הציפייה שהאחר יבין לבד.

אם הוא אוהב אותי, הוא אמור לדעת שאני זקוקה לחיבוק.

אם היא מכירה אותי, היא אמורה להבין שנפגעתי.

אם אכפת לו, הוא אמור ליזום.

אם היא רואה כמה אני עייף, היא אמורה להציע עזרה.

אבל גם אדם שאוהב אותנו אינו יכול לדעת תמיד מה עובר עלינו ומה אנחנו צריכים ברגע מסוים.

אנחנו מגיעים לזוגיות עם הרגלים שונים, עם דרכים שונות לבטא אהבה ועם ציפיות שונות לגבי מה מובן מאליו.

לכן, במקום לבחון את בן הזוג לפי מה שהיה אמור להבין, כדאי ללמוד להסביר.

אפשר לומר:

“כשאתה מתעניין ביום שעבר עליי, אני מרגישה שאתה קרוב אליי.”

“כשאנחנו מקבלים החלטות יחד, חשוב לי להרגיש שיש מקום גם לדעה שלי.”

“כשאני נסער, אני צריך לפעמים כמה דקות להירגע. אחר כך אני רוצה שנחזור לדבר.”

המפתח השלישי: לקחת אחריות על התגובה שלנו, לא על כל הזוגיות

אחריות אישית בזוגיות אינה אומרת שאתם צריכים להיות תמיד רגועים, להבין הכול או לוותר כדי לשמור על השקט.

היא גם אינה אומרת שאם בן הזוג מתנהג באופן פוגעני, עליכם למצוא דרך טובה יותר להגיב כדי שהבעיה תיעלם.

אחריות אישית פירושה לזהות את החלק שלכם בהתנהלות ולבחור מה לעשות בו.

אם אתם נוטים להרים את הקול כשאתם מרגישים שלא מקשיבים לכם, אפשר ללמוד לעצור ולנסח את הדברים מחדש.

אם אתם שותקים במשך ימים אחרי מריבה, אפשר ללמוד לומר שאתם זקוקים לזמן, ובמקביל לקבוע מתי תחזרו לשיחה.

אם אתם מוותרים על הצרכים שלכם כדי למנוע עימות, אפשר ללמוד להביע אותם בלי להתנצל על עצם קיומם.

אם אתם חוזרים שוב ושוב לאותן תלונות, אפשר לבדוק איזו בקשה ברורה מסתתרת מאחוריהן.

המטרה אינה להיות בני זוג מושלמים. המטרה היא להרחיב את אפשרויות התגובה שלכם.

המפתח הרביעי: ללמוד להשפיע בלי לשלוט

יש הבדל בין השפעה לבין שליטה.

שליטה מנסה לקבוע כיצד האחר צריך לחשוב, להרגיש ולהתנהג.

השפעה יוצרת תנאים שמאפשרים לשני אנשים להקשיב, להבין ולבחור לפעול אחרת.

אי אפשר להכריח את בן הזוג להיות יוזם, רגיש או פתוח יותר. אפשר להסביר מה חסר לכם, לבקש שינוי מוגדר ולבדוק יחד מה כל אחד מוכן לעשות.

אי אפשר לדרוש מהאחר להגיב בדיוק כמוכם. אפשר ללמוד לדבר באופן שמאפשר לו להבין את החוויה שלכם, ולהקשיב גם לאופן שבו הוא רואה את הדברים.

אי אפשר לנהל קשר לבד. אפשר להתחיל שיחה, להציע דרך חדשה ולבדוק אם בן הזוג מוכן להשתתף בתהליך.

השפעה בריאה כוללת גם גבולות. אם אתם מבקשים שוב ושוב שינוי משמעותי והצד השני מסרב לכל שיחה או פעולה, חשוב להתבונן במציאות ולא להניח שאם רק תתאמצו יותר, הכול יסתדר.

המפתח החמישי: להפוך רצון לשינוי לפעולה יומיומית

זוגות רבים אומרים שהם רוצים לשפר את הזוגיות, אבל נשארים ברמת הכוונה.

“אנחנו צריכים לדבר יותר.”

“אנחנו חייבים להפסיק לריב.”

“אנחנו צריכים להשקיע בקשר.”

אלה כוונות טובות, אבל כדי ליצור שינוי צריך להפוך אותן לפעולות ברורות.

במקום “לדבר יותר”, אפשר לקבוע פעמיים בשבוע רבע שעה לשיחה ללא טלפונים, שבה כל אחד משתף במה שעובר עליו.

במקום “להפסיק לריב”, אפשר להסכים שכאשר השיחה נעשית סוערת מדי, כל אחד רשאי לבקש הפסקה, בתנאי שקובעים מתי חוזרים לדבר.

במקום “להשקיע בזוגיות”, אפשר לבחור פעילות משותפת אחת בשבוע, שבה שניכם משתתפים בתכנון.

במקום לצפות שהאחר ישתנה, אפשר להחליט על פעולה שכל אחד מוכן לנסות.

תרגיל זוגי: צעד אחד שיכול להתחיל שינוי

הקדישו כעשרים דקות לשיחה בזמן רגוע, לא באמצע מריבה.

שלב ראשון: כל אחד בוחר דבר אחד שהיה רוצה לשפר.

לא רשימה ארוכה של תלונות, אלא נושא אחד שחשוב לו במיוחד.

שלב שני: כל אחד מתאר את החוויה שלו.

השתמשו במשפט:

“כשקורה…, אני מרגיש או מרגישה…, כי חשוב לי…”

השתדלו לתאר את עצמכם בלי להגדיר את בן הזוג כאדם רע או לא מתחשב.

שלב שלישי: כל אחד מקשיב ומנסה להבין.

לפני שאתם עונים, נסו לסכם את מה ששמעתם: “אם הבנתי נכון, מה שחשוב לך הוא…”

אין צורך להסכים עם כל דבר כדי להראות שהבנתם.

שלב רביעי: בוחרים שינוי קטן.

שאלו מה כל אחד מוכן לעשות אחרת במהלך השבוע הקרוב.

הפעולה צריכה להיות ברורה ומעשית. למשל, ליזום ערב זוגי, לחזור לשיחה אחרי הפסקה או להקדיש זמן להקשבה בלי להציע מיד פתרונות.

שלב חמישי: חוזרים לבדוק.

בסוף השבוע, דברו על מה עבד ומה היה קשה. אם צריך, התאימו את ההסכמה.

אל תצפו שכל הקשיים ייעלמו בעקבות שיחה אחת. המטרה היא להתחיל לבנות דפוס חדש.

ומה אם רק אחד מאיתנו מוכן להשתנות?

זו שאלה חשובה.

לפעמים אחד מבני הזוג מתחיל לקרוא, ללמוד כלים, ליזום שיחות ולנסות לשפר את הקשר, ואילו האחר עדיין אינו מוכן לכך.

במצב כזה, אפשר להתחיל בשינוי ההתנהלות האישית, אבל חשוב לבדוק מה קורה לאורך זמן.

האם בן הזוג מוכן להקשיב, גם אם הוא מתקשה לשנות הרגלים?

האם יש נכונות להתנסות בצעד קטן?

האם המאמצים מתחילים ליצור שיח אחר, גם אם השינוי איטי?

או שכל ניסיון לשיחה נדחה, וכל האחריות לקשר מוטלת על אדם אחד?

אין תשובה אחת שמתאימה לכל זוג. לפעמים שינוי בדרך התקשורת פותח פתח לשיתוף פעולה. במקרים אחרים, נדרש ליווי מקצועי כדי להבין מה חוסם את הקשר ולבדוק מה אפשר לעשות.

אם יש זלזול מתמשך, השפלה, שליטה או אלימות, אין להסתפק בניסיון לשפר את התקשורת. חשוב לפנות לעזרה מתאימה ולשמור על הביטחון והגבולות האישיים.

אל תחכו לזוגיות אחרת. התחילו לבנות אותה

הזוגיות שאתם רוצים אינה נוצרת רק מהתקווה שבן הזוג ישתנה.

היא נבנית גם מהיכולת שלכם לזהות מה חסר לכם, לבטא צרכים, להקשיב, להציב גבולות וללמוד דרכים חדשות להתמודד עם מחלוקות.

אתם לא צריכים לעשות הכול לבד, ואתם לא יכולים להחליט עבור בן הזוג מה יעשה. אבל אתם יכולים להתחיל בשינוי אחד שנמצא בידיים שלכם.

לפעמים זו שיחה שדחיתם. לפעמים זו בקשה ברורה במקום תלונה. לפעמים זו ההחלטה להפסיק לחזור על אותו ויכוח ולנסות דרך אחרת.

וכששני בני הזוג מוכנים ללמוד ולהתנסות, אפשר להתחיל להפוך את ההבדלים למקור של הבנה, את המריבות להזדמנות לשיחה ואת הרצון בזוגיות טובה יותר לצעדים מעשיים.

רוצים להתחיל שינוי בזוגיות?

לא צריך לחכות שהוא ישתנה, וגם לא להחליט הכול ברגע אחד. אפשר להתחיל בצעד קטן שתלוי בך. אני מזמינה אותך לשיחת טלפון היכרות לא מחייבת, שבה נמקד את השינוי שאת רוצה, ואת הדרך הנכונה עבורך ליצירת שינוי.

בואו נדבר בוואטסאפשליחת הודעה אישית לשרהדברו איתי בטלפון052-266-1139