איך להגיד לא בלי רגשי אשמה ובלי כעס?

כשביקשתי מעצמי לעצור ולהתבונן על השימוש במילה החשובה ׳לא׳, גיליתי שהגבתי בחוסר מודעות עם התנצלויות והסברים מיותרים. לעיתים אמרתי לא בכעס, בתוקפנות וגם בחוסר שקט, פחד ואי נוחות.

״שרה זלוף״, אמרתי לעצמי, ״קשה לך לומר ׳לא׳, וכתוצאה מכך את מכניסה לחייך קשיים ובעיות בלתי רצויים, יש לך חוסר איזון בין נתינה לקבלה, ובעיקר, את לא נאמנה לצרכייך ולרצונותייך, והתגובות שלך, הנובעות מפחד וריצוי אינן משרתות אותך ולא מועילות למי שמולך.״

מהיכן מגיע הקושי לומר ״לא״?

• הקושי לומר לא מסתתר גם ב״לא משנה לי״, ״תחליט אתה״, ״מה שתרצו״.
• זהו קושי לבקש עזרה ולהביע את רצונותיי.
• זהו קושי להציב גבולות לאחרים וגם לעצמי.
• הקושי מתגבר כשעלי להתמודד עם כעס של מי שמולי, ובאופן מידי ה׳לא׳ שלי נחלש.
• רגשי אשמה גורמים לי לוותר על הרצונות והצרכים שלי ועל הזכות לסרב.
• ובעיקר, הרצון להרגיש אהובה והפחד מדחייה מגבירים את הבעיה.

כשה״לא״ נאמר בכעס

הסתכלו בחייכם: כאשר אתם משתמשים במילה ׳לא׳, האם היא מלווה בכעס, בעצבנות, בחוסר סבלנות?
או שאתם אומרים ׳לא׳ בעקשנות, ואולי לאחר מכן אתם מנסים לרצות את המבקש?
או ממעטים לומר ׳לא׳ ויותר ׳כן׳, גם אם זה פוגע ברצונות שלכם?

׳לא׳ המלווה ברגש שלילי כמו כעס, קורבנות, דחייה והרגשת חוסר אהבה והוגנות, ׳לא׳ שנאמר בטון תוקפני, בצעקה או בבכי ונפגעות, מראה שה׳אני׳ חלש וסובל מחוסר ביטחון. הוא גורם לעימותים, בעיות וקשיים בחיינו, שיכולים להימנע אם נלמד לומר ׳לא׳ מהמקום הנכון.

איך אני למדתי להגיד לא

בשנות הארבעים שלי הבנתי שהחלק שלי שמרצה את האחרים צריך איזון עם המילה ׳לא׳.
אני מודה שלא היה לי קל ללמוד לשלוט בתגובות האוטומטיות, שיצרו קשיים בזוגיות, בהורות וגם בתפקיד הניהולי שלי, ונראו כחלק טבעי מהחיים.

״מה עושים?״ שאלתי את עצמי.
בחרתי בחינוך מחדש. ללמוד איך להגיד לא מבלי להתכווץ או להתגונן.
התחלתי ללמד את עצמי להיות סרבנית. זה לא היה מקום נוח ונעים עבורי.
וכדי להתאמן התחלתי לומר ׳לא׳ בכל הזדמנות, גם בדברים הקטנים:

נפגש בשבע? לא, בשמונה.
רוצה ללכת לסרט? לא, למסעדה.
מתחשק לך קפה? לא, אני מעדיפה מים.

התרגול עזר לי להרגיש נוח להגיד לא גם בשאלות מהותיות יותר, שדורשות התמודדות אמיתית מול האחר.

העיקרון הראשי: לא לצאת מהמרכז הרגוע והיציב שלי.
במקום ׳לא׳ חותך, לדבר ברוגע ולהוסיף הסבר:
״תודה שהזמנת אותי, אך זה לא מתאים לי״.

במקביל הרחבתי את המודעות לרצונות שלי, לחלקים החלשים והפגיעים.
שחררתי אמונות כמו ״אלה החיים״ ו״זאת אני״, ויצרתי שינויים והגשמתי רצונות גבוהים בכל תחום.

4 עצות זהב

• אמרו ׳לא׳ בצורה החלטית ורגועה.
• שחררו את ה׳לא׳ האוטומטי, העקשן והמורד.
• הסבירו בקצרה, בלי רגשי אשמה.
• היו כנים והקרינו חום.

ללמוד איך להגיד לא

לאחר שנים של שינוי לטובה, אני יודעת לומר ׳לא׳ בחיוך ובשלווה, ועדיין שומרת ומשגיחה שהפחד לאכזב ולהכעיס, מול הרצון לשמח ולשאת חן, לא ישלטו בתגובתי.

כשאני מייעצת לפנויות שמחפשות זוגיות, או לנשואות בעלות נטייה לרצות ולבטל את רצונותיהן, אני מלמדת גם אותן להתחיל להגיד לא ולהפסיק לפחד מהתוצאות.

בעיקר למדתי:
שאם ה׳כן׳ שלי אינו כולל אותי, הוא אינו שלם.
שזה לא התפקיד של האחרים לשמור עלי, אלא שלי.
וככל שאתן מקום לעצמי, אקבל אותו כמראה מאחרים.

כמו כן למדתי שלהגיד ׳כן׳ לאחר מתוך פחד וריצוי לא מכבד, לא אותי ולא את מי שמולי, ובסופו של דבר פוגע באותנטיות ובזרימה הטבעית של הקשר בינינו.

ואתם? היכן תשקיעו השבוע את המודעות שלכם?

רוצים ללמוד להגיד לא, בלי רגשי אשמה?

אם קשה לכם לסרב, להציב גבולות ולשמור על הרצונות שלכם,
אתם לא חייבים להמשיך לבד.
הרימו טלפון לשיחה ראשונית, ספרו לי מה מטריד אתכם,
ותשמעו מה אפשר לעשות ואיך אפשר לשנות.
בעזרת כלים פשוטים שעוזרים להגיד ׳לא׳ ברוגע, בלי אשמה ובלי לפגוע בקשר.
אשמח ללוות אתכם בצעד הראשון.
זו שיחה קצרה, בלי התחייבות.

בואו נדבר בוואטסאפשליחת הודעה אישית לשרהדברו איתי בטלפון052-266-1139