אני פוגשת לא מעט זוגות שמגיעים אליי עם כאב שחוזר על עצמו שוב ושוב בתוך הקשר.
האישה שואלת את בן זוגה:
“תגיד לי, אתה אוהב אותי?”
והוא עונה:
“ברור שאני אוהב אותך. אני אוהב אותך מאוד.”
אבל אז היא אומרת:
“אתה אומר שאתה אוהב אותי, אבל אתה לא באמת יודע למה אני זקוקה. אם היית אוהב אותי באמת, היית יודע לבד.”
אני מכירה את השיחות האלה מקרוב. ולא פעם אני רואה איך שאלה שנולדה מתוך צורך באהבה, בחום ובביטחון, הופכת מהר מאוד לשיחה שמרחיקה במקום לקרב.
כי בצד אחד יש אישה שמרגישה לא נראית, לא מספיק אהובה, לא מספיק חשובה. ובצד השני יש בן זוג שמרגיש מותקף, אשם, חסר אונים, או שהוא פשוט לא יודע מה מצפים ממנו לעשות.
ואז במקום שתיווצר קרבה, נוצרת תחושה כבדה. היא מרגישה שהוא לא מבין אותה. הוא מרגיש ששום דבר שהוא עושה לא מספיק. ושניהם נשארים לבד בתוך הכאב שלהם.
איך מבקשים אהבה בלי להרחיק?
אני תמיד אומרת לזוגות: לפני שאנחנו ממהרים לכעוס שלא אוהבים אותנו מספיק, או שלא אוהבים אותנו בדרך שאנחנו רוצים, כדאי לעצור רגע ולבדוק איך אנחנו מבקשים אהבה.
כי לפעמים הבקשה לאהבה יוצאת החוצה בצורה של כאב, אבל נשמעת לצד השני כמו התקפה.
למשל:
- “אם היית אוהב אותי, היית יודע.”
- “אתה אף פעם לא מחבק אותי.”
- “לא אכפת לך ממני.”
- “אני כבר לא יודעת אם יש לי מה לחפש בקשר הזה.”
- או שתיקה רועמת, התרחקות, פרצוף כועס, או ציפייה שבן הזוג ינחש לבד מה קרה.
מאחורי כל המשפטים האלה יש בדרך כלל צורך אמיתי: צורך בחיבוק, צורך במילה טובה, צורך להרגיש חשובה, צורך להרגיש שרואים אותי, צורך בביטחון בתוך הקשר.
אבל כשהצורך יוצא דרך האשמה, איום, ביקורת או סחיטה רגשית, הצד השני בדרך כלל לא מצליח לשמוע את הלב. הוא שומע רק את ההתקפה.
ואז במקום אהבה, נוצרת מגננה. במקום קרבה, נוצרת התרחקות. במקום חיבוק, נוצרת מלחמה.
אהבה לא מבקשים דרך אשמה
אני רואה שוב ושוב בקליניקה שאנשים לא תמיד יודעים לבקש אהבה בצורה פשוטה וברורה.
לפעמים הם מחכים שבן הזוג יבין לבד. לפעמים הם בודקים אותו. לפעמים הם אומרים משפטים קשים כדי לראות אם הוא יילחם עליהם. ולפעמים הם כל כך פגועים, שהם כבר לא מצליחים לבקש – הם רק תוקפים.
אבל אהבה לא באמת גדלה מתוך פחד. היא לא גדלה מתוך אשמה. היא לא גדלה מתוך תחושה שמישהו חייב להוכיח כל הזמן שהוא אוהב.
אהבה גדלה כשיש מקום לבקשה כנה.
- במקום לומר: “אם היית אוהב אותי, היית יודע שאני צריכה חיבוק.”
אפשר לומר: “אני מרגישה היום קצת רחוקה ממך, והייתי שמחה שתתקרב אליי ותחבק אותי.” - במקום לומר: “אתה לא רואה אותי בכלל.”
אפשר לומר: “חשוב לי להרגיש שאתה שם לב אליי, גם בדברים הקטנים.” - במקום לומר: “אני תמיד אחרונה אצלך.”
אפשר לומר: “אני מתגעגעת להרגיש שאני חשובה לך. אני צריכה שנמצא לנו זמן זוגי.”
ההבדל הוא גדול. כי בבקשה יש הזמנה. בהאשמה יש דחיפה החוצה.
כשאדם מרגיש ראוי לאהבה
אני מאמינה שאדם שמתחיל לאהוב את עצמו, לא צריך להתחנן לאהבה. הוא גם לא צריך להפעיל לחץ, לבדוק כל הזמן, לאיים, להעניש בשתיקה או לגרום לצד השני להרגיש אשם.
כשיש יותר ביטחון פנימי, קל יותר לומר בפשטות:
- “זה מה שאני צריכה.”
- “זה מה שחשוב לי.”
- “ככה אני מרגישה אהובה.”
- “זה יעזור לי להרגיש קרובה אליך.”
זו לא חולשה לבקש אהבה. להפך. זו בגרות רגשית לדעת לבקש חיבוק, הקשבה, זמן, תשומת לב או מילה טובה – בלי להפוך את הבקשה למאבק.
אני רואה בקליניקה שכשבני זוג לומדים לדבר כך, משהו מתרכך. הצד השני כבר לא מרגיש מותקף. יש פחות צורך להתגונן. ויותר אפשרות באמת להקשיב.
תרגיל פשוט לזוגות
אני מציעה לכל אחד מבני הזוג לקחת דף ולכתוב:
מה גורם לי להרגיש אהוב או אהובה?
אפשר לכתוב דברים פשוטים:
- מילה טובה.
- חיבוק כשחוזרים הביתה.
- הודעה באמצע היום.
- עזרה בבית.
- שיחה בלי טלפון.
- מחמאה.
- זמן זוגי.
- התעניינות אמיתית.
- מגע.
- הקשבה בלי פתרונות.
אחר כך שבו יחד בזמן רגוע, לא בזמן כעס ולא אחרי מריבה. כל אחד מקריא לשני את מה שכתב.
המטרה היא לא להתווכח. לא להגיד: “אבל אני כן עושה את זה.” ולא לענות מיד בהתגוננות.
רק להקשיב ולשאול:
- “מה מתוך זה הכי חשוב לך השבוע?”
- “איזה דבר קטן אני יכול או יכולה לעשות כדי שתרגישי יותר אהובה?”
- “איך אפשר לבקש את זה בלי להאשים?”
בחרו דבר אחד בלבד להתחיל ממנו. משהו קטן, מעשי וברור.
כי לפעמים שינוי קטן בדרך שבה מבקשים אהבה, יכול לפתוח מחדש דלת גדולה לקרבה.
לסיכום
כשאדם שואל: “האם אתה אוהב אותי?” הרבה פעמים הוא בעצם שואל:
- “האם אני חשובה לך?”
- “האם אתה רואה אותי?”
- “האם יש לי מקום בלב שלך?”
- “האם אני יכולה להרגיש בטוחה איתך?”
זו שאלה עמוקה ורגישה. אבל חשוב ללמוד לשאול אותה בדרך שמקרבת ולא בדרך שמרחיקה.
אהבה לא צריכה להיות מבחן יומיומי. היא יכולה להיות שיחה. היא יכולה להיות בקשה. היא יכולה להיות הזמנה עדינה לחזור אחד אל השנייה.
מאחלת לכם זוגיות שיש בה אהבה שמדברים אותה, מבקשים אותה, נותנים אותה – בלי אשמה, בלי פחד, ועם הרבה יותר הקשבה, חום וקרבה.
מאחלת לכם זוגיות עם יותר הקשבה, חום וקרבה,
שרה זלוף
ייעוץ זוגי, טיפול רגשי ואימון אישי
