איך להפסיק להתנצל כשלא צריך

למה להפסיק להתנצל?
הרי התנצלות מעידה על מודעות שלנו לכך שפגענו באחר.
על רצון לתקן ולפייס – התנצלות היא דבר חיובי.

התשובה היא – לא תמיד.
התנצלות הנובעת מפחד היא שפתם של אלה שמתקשים לאהוב ולכבד את עצמם.
איך תדעו אם אתם כאלה?

אם אתם מאלה שלא רוצים להכעיס, ומרגישים שהם חייבים להיות בסדר עם כולם,
שלא רוצים להפריע או להציק
שמפחדים שיחשבו עליהם שהם אנוכיים, נצלנים ואפילו רעים,
שמתקשים לומר מה הם רוצים ולהרגיש ראויים,
שמרגישים אי-נעימות לקבל עזרה, כסף, מתנה או אפילו מחמאה,
הפוסט הזה הוא בשבילכם.

המשימה: להפסיק להתנצל

התנצלות אמנם מעידה על רצון לתקן את יחסינו עם האחר,
אך היא אינה ביטול עצמי – ביטול של רצונותיכם ודעותיכם.
אנשים בעלי נטייה לביטול עצמי, ערך עצמי נמוך וקושי באהבה עצמית,
נוטים להתנצל על כל דבר – גם כשממש לא צריך,
כי הם מרגישים שרצונותיהם וצרכיהם באים על חשבון רצונותיהם וצרכיהם של אחרים.
הם גם אלה שכשישאלו אותם לרצונם יגידו: “לא אכפת לי”, “איך שנוח לך”
כי הם חווים את הביטוי העצמי שלהם כמעשה כוחני.
גם אם הם זקוקים לעזרה הם יאמרו: “לא, אין צורך” או “לא נעים לי”
כי הם לא חשים ראויים לעזרה ולתמיכה.

אם אתם קוראים את הדברים ומרגישים שהם נכתבו עליכם,
המשימה שלכם היא להפסיק להתנצל על קיומכם.

איך תצליחו ליצור שינוי?

למילים יש כוח – שימו לב מתי אתם אומרים את המילים “סליחה”, “אני מצטערת”, “לא נעים לי” שלא לצורך
ושנו את המילים לחיוביות ומעצימות – בעקבות המילים גם הגישה תשתנה

כמו בכל שינוי – התחילו בצעדים קטנים
שנו את הדרך בה אתם מתבטאים בשגרת היומיום:

במקום: ״סליחה, אני לא יכול.ה לבוא.״
אמרו: ״תודה על ההזמנה, אך אני עסוק.ה.״

במקום: “מצטער.ת, קר לי.״
בקשו: ״אשמח לסגור את המזגן, מתאים גם לך?״

במקום לדחות: ״לא נעים לי לקבל ממך.״
פרגנו: ״תודה, אני מעריכה את הנתינה שלך.״

כשתביעו את רצונכם בביטחון, ללא תחושת אי-נוחות או מבוכה
תקבלו את הכבוד והיחס שאתם ראויים להם ואת כל העזרה שאתם צריכים.

דילוג לתוכן