״תגיד לי, האם אתה אוהב אותי?״ שואלת אישה את בן זוגה.
״אני אוהב אותך מאד.״ משיב בן זוגה.
״אתה אומר שאתה אוהב אותי, אבל אינך יודע למה אני זקוקה.
אם היית אוהב אותי באמת, היית יודע.״

מכירים שיחות מהסוג הזה?
האם הן מעודדות אהבה והערכה
או מעוררות בצד השני תחושות כבדות של אשמה, חוסר אונים,
ניסיון עקר לרצות את הצד הלא מרוצה
או סתם תחושה של “אהבה חונקת” ורצון שהנדנודים האלה יפסקו.

איך מבקשים אהבה?

לפני שאנחנו ממהרים לכעוס מכיוון שלא אוהבים אותנו,
לא אוהבים אותנו מספיק או לא אוהבים אותנו בדרך הנכונה,
נבחן את הרצון שלנו לקבל אהבה ונבדוק שהוא אינו מלווה בבריונות או קורבנות:

• לא מלווה באיומים – “אתה לא משאיר לי ברירה, נראה לי שאני צריכה לחפש אהבה במקום אחר”
• לא כולל האשמה – “בשבוע האחרון לא חיבקת אותי אפילו פעם אחת”
• אינו נאמר עם סחיטה רגשית – “לא היית מתנהג ככה אם היית יודע כמה רע זה גורם לי להרגיש”
• לא מלווה בשימוש בשמות גנאי, או בשתיקה רועמת שגורמת לאחר לכרכר סביבך ולנסות לרצות אותך.
• אינו מתבטא בהתפרצויות כעס, כניסה למגננה או התחפרות במסכנות.

אדם האוהב את עצמו, אינו מתחנן לקבל אהבה,
ואינו זקוק להתנהגות לא מכבדת כדי להשיג אהבה.
הוא אינו מתנהל מאגו או מפחד, אינו צריך לשלוט או שישלטו בו
ולא בודק ללא הרף אם אוהבים אותו, עד כמה אוהבים אותו
ואיך האהבה הזו מתבטאת.

אדם האוהב את עצמו משתמש באסרטיביות
כדי לומר מה הוא רוצה ואיך הוא רוצה לקבל אהבה,
ובהערכה העצמית שלו כדי להשיג את מטרותיו,
מתוך רצון למימוש עצמי ומתוך ידיעה שהוא ראוי להגשים אותן.
אדם האוהב את עצמו מפתח חוסן נפשי המעניק יציבות ורגוע,
ולכן מרגיש אהוב גם ללא אישור חיצוני,
ובעיקר, משתמש בחוכמה כדי לקבל את ואת האהבה והערכה להם הוא ראוי.

אז מה באמת תבחרו להיות ולקבל במערכות היחסים שלכם?
שליחי אהבה – שמקבלים ונותנים אהבה ללא התחשבנות, מתוך תחושה שהם ראויים
או בריוני אהבה – שמשיגים את האהבה באמצעות איומים, האשמות וסחיטה רגשית?