״שרה, אני לא יודעת מה קורה לי לאחרונה,  אני מאד עצבנית.״
״אני סורקת אותה,  ואומרת לה: ״מה שאני קולטת אצלך הוא, שהעצבנות שבך נובעת מרצון שגואה בך לשינוי, לעלות לשלב הבא, להתקדם.

יש בך רצון לשנות, אך התודעה שלך לגבי מהות ואופן השינוי אינה מגובשת עדיין. 

שימי לב לכך, שאת עצבנית במיוחד מול אנשים לא ממוקדים, שהם שיקוף לתודעה שלך –  שאינה ממוקדת אלא מפוזרת.
 
איך ממקדים תודעה?
🔺 בקשי – לדוגמה: “את יכולה לומר לי שוב בקצרה?”
🔺 שאלי – “מה העיקר? 
🔺 החליפי – שיח עצבני היוצר התפזרות, לשיח סבלני וחיובי והתמקדי ברצונותיך הברורים.

בנוסף:
כשיושבים עם אנשיםֿ, 
לשבת בצד ולשתוק – זאת התנתקות.
לדבר ללא הפסקה – זאת התפזרות.
היכולת להתמקד בעיקר, לבחון מה טפל, ולדבר בשפה חיובית
זאת חוכמת על. 

כשאוכלים ללא הבחנה, ובמהירות – זאת התפזרות.
לבחור מאכל ולהנות ממנו לאט – זאת התמקדות.

ללכת ולדבר בנייד – זאת התנתקות.
ללכת ולהרגיל את התודעה לראות את היופי סביבי – זאת התמקדות.

בהתמקדות בדברים הנכונים, אנו מרגילים גם את התודעה: 
להתמקד במה שמהנה, 
לחפש את הראוי, 
להתחבר עם המדויק.
האינטואיציה תתרחב, הידע יתגלה, חוסן נפשי יתחזק והברכה תלווה את דרכך.

כך לא תקפצי בכל פעם מחדש קפיצת באנג’י או קפיצה לא מתוכננת ואימפולסיבית.
אלא תעשי שינוי מתוכנן היטב למה שמדויק לך יותר , עם מיקוד  כיוון להצלחה המשלבת משמעות והנאה.״
מה את אומרת?
היא חיבקה אותי כהסכמה, אלה רק הצעדים הראשונים שלה לשינוי שהיא רוצה.

ואתם? איזה חלק מהמסר אתם תחבקו  אל חייכם?